נהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים בישראל

Transcript

1 נהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים בישראל בדיקת הגורמים האישיים והחברתיים הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול Exploring the personal and social factors behind alcohol-impaired driving among young adults in Israel שמות החוקרים שירן בורד ד"ר ענת גסר-אדלסבורג פרופ' אורנה בראון-אפל ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה דו"ח מסכם מוגש ל קרן מחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל יולי 0210

2 תוכן עניינים עמוד רקע מדעי 6 מטרות המחקר 7 שיטות המחקר 9 ממצאי המחקר האיכותני 02 ממצאי הסקר האינטרנטי 02 ממצאי סקר הסטודנטים ממצאי סקר המבלים בפאבים סיכום ממצאי המחקר 6 דיון בממצאים והמלצות 2 רשימת המקורות נספחים 2

3 1. רקע מדעי 1.1 נהיגה תחת השפעת אלכוהול שתיית משקאות אלכוהוליים הינה בעיה הנפוצה בעולם כולו וגורמת להרס בתחומים חברתיים, 1 משפחתיים וכלכליים. מדו"ח עדכני, שבדק את עמדותיהם של תושבי אירופה בנוגע לאלכוהול עולה, כי 76% מהנשאלים שתו אלכוהול במהלך השנה החולפת )בהשוואה ל- 7% בשנת 0226(, ומתוכם 22% דיווחו כי שתו אלכוהול בשלושים הימים שקדמו לסקר )בהשוואה ל- 27% בשנת (. מפרסומים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בישראל עולה, כי אחוז המבוגרים, בגילאי 12-2, שדיווחו על שתיית משקה אלכוהולי כלשהו בשבוע האחרון, עלה במרוצת העשור האחרון מ- 02% בשנת 1992 ל- 7% נכון לשנת בניגוד לדעה הרווחת, כי שתייה מתונה של משקאות אלכוהוליים אינה משפיעה על הנהיגה, מחקרים בנושא מצאו כי שתיית משקאות אלכוהוליים, אפילו בכמות קטנה יחסית, מגבירה את 7 הסיכון למעורבות בתאונות דרכים. נהיגה הינה משימה מורכבת, הדורשת פעילות הדדית בין כמה אזורים קוגניטיביים במוח. במחקר, שבדק את השפעתו של האלכוהול על המוח בזמן נהיגה נמצא, כי אלכוהול גורם לפגיעה משמעותית הן בהתנהגות הנהיגה והן בתפקודי המוח הקשורים 2 בשליטה על הרכב. השפעותיו של אלכוהול על המוח באות לידי ביטוי בשיפוט לקוי, הארכה של זמן התגובה, ירידה בחדות הראייה, פגיעה בערנות )"ישנוניות"(, ירידת לחץ הדם וירידת קצב 7-9 הנשימה ו"חוסר אנרגיה". בישראל, ישנו מחסור במידע בנוגע למעורבותו של אלכוהול בתאונות דרכים, וזאת מכיוון שלא נערכת מדידה שגרתית של אחוז האלכוהול בדמם של המעורבים בתאונות. מהנתונים הקיימים לגבי המצב בישראל עולה, כי נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים מהווה סיבה ל- % מתאונות הדרכים בשטח בינעירוני, ול- 0.2% מתאונות הדרכים בשטח עירוני או בשטחים 1 פתוחים. בנוסף לכך, ב- 62% מתאונות הדרכים, שנגרמות עקב נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, מעורבים נהגים בגילאי במחקרו של פלג 12 נמצא, כי אחוז הנהגים שאושפזו באחד ממרכזי הטראומה בישראל, כתוצאה מתאונת דרכים, עם רמת אלכוהול הגבוהה מהמותר בחוק הוא 1.%. החוקר ציין בדו"ח המחקר, כי ההנחה היא שמדובר בנתון שמרני, הנמצא בהערכת חסר, וזאת מכיוון שהמחקר כלל איסוף נתונים לגבי פצועים קשה בלבד. במחקרם של יפה ועמיתיה, 10 בו נבדקה שכיחות התאונות הקטלניות בהשפעת אלכוהול על בסיס נתוני המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, נמצא כי בדמם של 17%-2% מהנהגים בתאונות הקטלניות נמצאה רמת אלכוהול גבוהה מהמותר בחוק g/dl(.)bac 0.05 מתוצאותיו של מחקר, שבדק נהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב המבלים בפאבים בישראל עולה, כי 1% מהמבלים בפאבים נהגו הביתה בעצמם לאחר ששתו משקה אלכוהולי בפאב. בנוסף לכך, 2% ממשתתפי המחקר, 1 שדיווחו כי הם מרגישים שיכורים, דיווחו כי הם מתכוונים לנהוג הביתה בעצמם. במחקר נוסף שנערך בישראל נמצא, כי 19% מהנשאלים נהגו ברכב לאחר שתיית שני משקאות אלכוהוליים או 16 יותר במהלך השנה האחרונה.

4 מסקירת הספרות עולה, כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה התנהגות מסוכנת ומסכנת. על אף המחסור במידע בנוגע למצב בישראל, מחקרים מלמדים כי אחוזים לא מבוטלים של נהגים בישראל דיווחו שנהגו ברכב לאחר שתיית אלכוהול. 1.0 גורמים אישיים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול גורמים אישיים מתייחסים לגורמים, הקשורים במאפייניו האישיים של הפרט. גורמים אלו מגוונים וכוללים בין השאר מאפיינים סוציו-דמוגראפיים, ידע, עמדות, תפיסות ועוד. מאפיין אישי, הידוע כקשור למגוון התנהגויות בריאות, הינו עמדותיו של הפרט. לעמדותיו של 17 אדם תפקיד מכריע בכוונתו לבצע התנהגות מסוימת. מסקירת המחקרים שנערכו בנושא ניתן ללמוד, כי ישנו קשר בין עמדותיו וכוונותיו של אדם בנוגע לנהיגה תחת השפעת אלכוהול לבין הסבירות כי יבצע התנהגות זו בפועל - ככל שלאדם עמדות חיוביות יותר ביחס לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, כך הסבירות שיבצע התנהגות זו בפועל עולה. משתנה מרכזי נוסף הינו הנורמות הסובייקטיביות. הנורמות הסובייקטיביות הינן פועל יוצא של אמונותיו של אדם בנוגע לדרך בה הוא מאמין שאנשים אחרים בסביבתו חושבים כי עליו להתנהג. במילים אחרות, הנורמות הסובייקטיביות משקפות את שיפוטו של האדם לגבי השאלה האם אנשים אחרים 17,01 חושבים כי רצוי לבצע את ההתנהגות? היבט נוסף, הנוגע לעמדותיו של הפרט, יכול לבוא לידי ביטוי באמונותיו הפטליסטיות של הפרט. לאמונותיו של אדם בנוגע למידת שליטתו באירועים הקורים בחייו ישנה השפעה על התנהגותו. "פטליזם" מייצג השקפה, לפיה האירועים הקורים לאדם במהלך חייו נשלטים על-ידי כוח חיצוני, ולבני האדם אין שליטה או יכולת השפעה על אירועים אלו. בנושאי בריאות, פטליזם מייצג אמונה 00 לפיה הבריאות תלויה בגורל או במזל. על פי אמונה זו הבריאות היא מעבר לשליטתו של הפרט. השפעתן של אמונות פטליסטיות נחקרה רבות בנוגע למחלת הסרטן. במחקרים אלו נמצא, כי 00-0 אמונות פטליסטיות מהוות מחסום לביצוע בדיקת סקר לסרטן השד. מממצאים אלו ניתן להסיק, כי אמונות פטליסטיות עשויות לעכב אימוץ התנהגויות בריאות עקב התפיסה, כי להתנהגותו של הפרט אין השפעה על המתרחש, וכי הגורל "קבוע מראש". בסקירת הספרות לא נמצא מידע לגבי הקשר בין אמונותיו הפטליסטיות של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. יהיה מעניין לבחון האם לאמונותיו הפטליסטיות של הנהג השפעה על הסיכוי, כי ינהג תחת השפעת אלכוהול. מחקרים רבים ניסו לאמוד את השפעתם של הגורמים הסוציו-דמוגראפיים השונים על נהיגה תחת השפעת אלכוהול. מסקירת הספרות בנושא עולה, כי אין הסכמה עקבית בין החוקרים בנוגע 0-07 להשפעתם של משתנים סוציו-דמוגראפיים שונים על נהיגה תחת השפעת אלכוהול. גרונוולד ועמיתיו 4 07 מצאו, כי הגיל, המגדר, המצב המשפחתי ורמת ההשכלה וההכנסה קשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. עם זאת, במחקר נוסף שנערך בנושא, לא נמצא כי למגדר השפעה על 0 הסיכוי שאדם ינהג תחת השפעת אלכוהול. במחקר שנערך בישראל, מצאו שנער 06 ועמיתיו, כי המשתנה הסוציו-דמוגראפי היחיד, שהינו בעל קשר מובהק סטטיסטית לנהיגה תחת השפעת אלכוהול הוא המגדר. לפי תוצאות מחקרם הסיכוי שגברים ינהגו תחת השפעת אלכוהול גבוה מהסיכוי שנשים יבצעו התנהגות זו. ממצאים אלו מלמדים כי לא ניתן להצביע על מאפיינים סוציו-דמוגראפיים, שנמצאו כקשורים באופן עקבי לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

5 מסקירת הספרות עולה, כי הגורמים ברמת הפרט שנמצאו כקשורים באופן עקבי לנהיגה תחת השפעת אלכוהול הם עמדותיו של הנהג והנורמות הסובייקטיביות. לא נמצאה הסכמה בספרות בנוגע להשפעתם של הגורמים הסוציו-דמוגראפיים השונים על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ולא נמצאו מחקרים, שבדקו את הקשר בין אמונותיו הפטליסטיות של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. בנוסף, לא נמצאו מחקרים שבדקו את השפעתם של הגורמים שצוינו בו-זמנית. 1.1 גורמים חברתיים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול ידוע, כי לגורמים חברתיים קשר להתנהגויות בריאות שונות ומגוונות. מהספרות בנושא עולה, כי ניתן להתייחס למספר גורמים חברתיים, העשויים להשפיע על התנהגויות בריאות שונות וביניהן נהיגה תחת השפעת אלכוהול. פישביין )Fishbein( ואייזן 17 )Ajzen( מצאו, כי כוונתם של אנשים להתנהג בצורה מסוימת מושפעת מהנורמות הסובייקטיביות, כלומר, מהדרך בה הם מבינים את מה שהאחרים בסביבתם חושבים לגבי אותה ההתנהגות. במילים אחרות הנורמות הסובייקטיביות משקפות את שיפוטו 01 של האדם לגבי השאלה האם אנשים אחרים חושבים כי רצוי לבצע את ההתנהגות? מסקירת הספרות עולה, כי ישנו קשר בין הנורמות הסובייקטיביות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול ככל שהפרט חושב, כי מקובל בסביבתו לנהוג תחת השפעת אלכוהול, כך הסבירות לכך שיעשה זאת 12-02,02 עולה. גורם חברתי נוסף, שנבדק במחקר הנוכחי הינו תמיכה חברתית. במחקרם של בינגהם )Bingham( 09 ועמיתיו נמצא, כי תמיכה חברתית קשרים חברתיים בין אנשים שונים, המובילים ליצירת 2 "רשת" של קשרים, שיכולה לספק, או לא לספק תמיכה הינה מנבא חזק מאוד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. במחקר זה התמיכה החברתית נבדקה על ידי בדיקת העמדות של הנשאל כלפיי נהיגה תחת השפעת אלכוהול והשוואתן להתנהגות חבריו בפועל )על פי דיווחו של הנשאל(, אך לא נבדקה השפעתה הישירה של התמיכה החברתית על נהיגה תחת השפעת אלכוהול. משתנים חברתיים נוספים כגון "השפעת עמיתים" ו"לחץ חברתי" נידונים בספרות בהרחבה בעיקר ביחס לבני נוער. במחקר, שבדק משתנים אלו בקרב צעירים בגילאי 1-02 נמצא, כי הסבירות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב אנשים עולה כאשר חבריהם נוהגים תחת השפעת אלכוהול אף הם. מסקירת הספרות עולה, כי לנורמות הסובייקטיביות תפקיד מרכזי בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, עם זאת, נראה כי עדיין חסר מידע לגבי המאפיינים החברתיים של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וכי שימת הדגש על מאפיינים אלו באה לידי ביטוי בעיקר כאשר מדובר בבני-נוער. במחקר הנוכחי הנורמות החברתיות והתמיכה החברתית יבדקו הן בכלים כמותיים והן בכלים איכותניים. 5

6 0. מטרות המחקר 0.1 מטרת על בדיקת הגורמים האישיים והחברתיים, הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים בישראל, כבסיס לתכנון תוכניות התערבות לצמצום/מניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול. 0.0 מטרות ספציפיות בדיקת הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגראפיים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. 1( בדיקת הקשר בין תמיכה חברתית ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. 0( בדיקת הקשר בין העמדות של הפרט ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. ( בדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. ( בדיקת הקשר בין אמונות פטליסטיות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. ( 1. התועלת במחקר המחקר הנוכחי, הינו מחקר ראשון מסוגו בישראל, העושה שימוש בכלים איכותניים וכמותניים במטרה לרדת לעומקם של הגורמים האישיים והחברתיים, הקשורים להתנהגות המסוכנת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים בישראל. מסקירת הספרות בנושא עולה, כי למרות שנערכו מחקרים רבים בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, טרם נערך מחקר מקיף, שבדק לעומק את מכלול הגורמים האישיים והחברתיים והשפעתם על נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בישראל, למרות האזכור הרב לו זוכה נושא זה בתקשורת, חסרים נתונים רבים הן לגבי שיעורי הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, והן לגבי הגורמים, הקשורים להתנהגות זו. בשנים האחרונות נערכים קמפיינים שונים למניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול בעולם כולו ובישראל, אך פעמים רבות קמפיינים אלו אינן משיגים את מטרתם, ואינם תורמים להפחתת שיעור הנוהגים תחת השפעת אלכוהול. ממצאי המחקר הנוכחי יוכלו לשמש כבסיס לתכנון תוכניות התערבות יעילות ולתכנון קמפיינים מבוססים מחקרית באמצעי התקשורת, שיובילו להורדת שיעורי הנהיגה תחת השפעת אלכוהול בישראל ולצמצום תאונות הדרכים, הנגרמות כתוצאה מהתנהגות מסוכנת זו. 6

7 4.1 מערך המחקר 4. שיטות המחקר סוג המחקר בשלב הראשון נערך מחקר איכותני, שכלל קבוצות מיקוד וראיונות עומק. בשלב השני והשלישי נערך מחקר חתך sectional(.)cross אוכלוסיית המחקר אזרחי ישראל, יהודים, בגילאי 19-. מאפייני אוכלוסיית המחקר אזרחי ישראל, המתגוררים ביישובים הנמצאים בתוך תחומי הקו הירוק, המשתייכים לקבוצת הגילאים 19-, רווקים או נשואים ללא ילדים, בעלי רישיון נהיגה ברכב. 4.0 הליך המחקר המחקר הנוכחי כלל ארבעה תתי-מחקרים מחקר איכותני, במסגרתו נערכו שמונה קבוצות מיקוד ושבעה ראיונות עומק. מטרת המחקר האיכותני הייתה ללמוד על תרבות הבילוי והשתייה של צעירים בישראל, ועל הסיטואציות החברתיות בהן מתרחשת נהיגה תחת השפעת אלכוהול. סקר אינטרנטי בקרב האוכלוסייה הכללית, שהינה בעלת נגישות לאינטרנט. הסקר האינטרנטי בוצע באמצעות חברת "פאנלס", שברשותה פאנל של כ- 2,222 משתתפים. הסקר נערך בקרב 612 משתתפים. במסגרת הסקר האינטרנטי נשלחו בסה"כ 172 מיילים למשתתפים פוטנציאליים, מתוכם סוננו החוצה 77 משתתפים עקב אי התאמה לקריטריוני המחקר. לכל משתתף נשלחו עד שלוש תזכורות למענה לסקר. אחוז ההיענות הכללי לסקר היה %, כאשר בקבוצת הגיל הצעירה )19-0( אחוז ההיענות היה 67.6%, ובקבוצת הגיל "המבוגרת" )0-( אחוז ההיענות היה 7.2%. סקר בקרב 22 סטודנטים בשמונה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל )אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מכללת תל חי, אוניברסיטת בר-אילן, מכללת ספיר, המרכז הבין-תחומי, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב ומכללת הדסה ירושלים(. אחוז ההיענות בסקר הסטודנטים היה.70.9%. סקר בקרב אוכלוסיית המבלים בפאבים. הסקר נערך בקרב 1279 מבלים בפאבים ברחבי הארץ. אחוז היענות בסקר המבלים בפאבים היה 61.9%. 4.1 משתני המחקר..1 המשתנה התלוי נהיגה תחת השפעת אלכוהול. נמדד באמצעות תשובת המשתתפים לשאלה "האם יצא לך לנהוג לאחר ששתית שלוש או ארבע מנות של משקה אלכוהולי?", כאשר התשובות האפשריות הן 1. אף פעם; 0. לעיתים רחוקות;. לפעמים;. לעיתים קרובות. לצורך חלק מהניתוחים בוצעה קטגוריזציה של משתנה זה, כאשר משתתף שסימן את אפשרות מס' - 1 "אף פעם", הוגדר כמשתתף שאינו נוהג תחת השפעת אלכוהול )"לא"(, ומשתתף שסימן אחת מהאפשרויות האחרות )אפשרויות 0-( הוגדר כמשתתף שנוהג תחת השפעת אלכוהול )"כן"(...0 משתנים בלתי תלויים א. משתנים סוציו-דמוגרפיים גיל גילו של המשתתף בחלוקה לשלוש קבוצות גיל 19-0; ;. 2-. מגדר- גבר/אישה.

8 השכלה השכלה אקדמית/ השכלה לא אקדמית. ב. תמיכה חברתית משתנה מורכב, שהינו ממוצע תשובותיו של הנשאל בסולם של 1-7 לשלושת ההיגדים "חבריי תמיד מנסים לעזור לי"; "אני יכול לסמוך על חברים כאשר אני בצרה"; "אני יכול לדבר על הבעיות שלי עם חבריי" )0.851=α(. ג. עמדות- משתנה מורכב, שהינו ממוצע תשובותיו של הנשאל בסולם של 1-7 לששת ההיגדים "לדעתי, נהג טוב ומיומן יכול לנהוג גם לאחר שתיית שתיים-שלוש מנות של משקה אלכוהולי"; "אני מאמין שאני נהג טוב ומיומן ולכן אני יכול לנהוג גם לאחר שתיית שתיים או שלוש מנות משקה אלכוהולי"; "שתיית שתיים-שלוש מנות של משקה אלכוהולי אינה משפיעה על יכולות הנהיגה שלי"; "אני לא חושב שישנה סכנה בנהיגה לאחר שתיית ארבע או חמש מנות משקה אלכוהולי )כליטר וחצי בירה("; "כאשר אני נוהג לאחר שתיית שתיים או שלוש מנות משקה אלכוהולי, אני מגדיל את הסיכוי שלי להיות מעורב בתאונת דרכים"; "כאשר אני נוהג לאחר שתיית שתיים או שלוש מנות משקה אלכוהולי, מהירות התגובה שלי איטית יותר" )0.865=α(. ד. נורמות סובייקטיביות- משתנה מורכב, שהינו ממוצע תשובותיו של הנשאל בסולם של 1-7 לששת ההיגדים "חבריי הקרובים חושבים, כי עלי להימנע מנהיגה לאחר שתיית שתיים או שלוש מנות משקה אלכוהולי"; "כאשר אני הנהג, חבריי מצפים ממני שלא אשתה כלל"; "כאשר אני הנהג, משפחתי מצפה ממני שלא אשתה כלל"; "רוב החברים שלי נוהגים לאחר ששתו אלכוהול"; "מרבית האנשים, שחשובים לי ואני מעריך את דעתם, חושבים כי מקובל לנהוג לאחר שתיית שתיים או שלוש מנות משקה אלכוהולי"; "רוב האנשים נוהגים לאחר ששתו אלכוהול".)α=0.71( ה. אמונות פטליסטיות- משתנה מורכב, שהינו ממוצע תשובותיו של הנשאל בסולם של 1-7 לשלושת ההיגדים "גורלו של כל אדם נכתב מראש, וקשה מאוד לשנותו"; "מה שצריך לקרות יקרה אם גורלו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים, הוא יהיה"; "אם גורלו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים, זה לא משנה אם הוא ינהג לאחר שתיית אלכוהול או לא" )0.848=α(. 4.4 כלי המחקר 1. מחקר איכותני- נבנה פרוטוקול חצי מובנה להעברת קבוצות המיקוד, פרוטוקול זה נבדק בשטח, ונערכו בו מספר שינויים בהתאם לממצאי המחקר האיכותני המקדים )מצורף בנספח מס' 1(. בנוסף נבנה פרוטוקול חצי מובנה להעברת ראיונות העומק )מצורף בנספח מס' 0(. 0. שאלון הסקר האינטרנטי וסקר הסטודנטים- שאלון אנונימי למילוי עצמי )מצורף בנספח מס'.). שאלון סקר המבלים בפאבים- שאלון זה זהה ברובו לשאלון הסקר האינטרנטי וסקר הסטודנטים מלבד מס' שאלות נוספות, שמתייחסות לכמות השתייה באותו הערב, שמופיעות בשאלון המבלים בפאבים בלבד )מצורף בנספח מס' (. 8

9 5. ממצאי המחקר האיכותני 9

10 במסגרת שלב המחקר האיכותני נערכו שמונה קבוצות מיקוד, כאשר כל אחת מהן התמקדה בתת- קבוצה עם מאפיינים סוציו-דמוגראפיים שונים קבוצת גיל צעירה יותר לעומת קבוצת גיל מבוגרת יותר, נשואים לעומת רווקים, גברים לעומת נשים ומשתתפים המתגוררים באזורים שונים בארץ. בנוסף נערכו שבעה ראיונות עומק, עם שבעה משתתפים בעלי מאפיינים סוציו-דמוגראפיים שונים..1 תיאור אוכלוסיית המחקר.1.1 תיאור אוכלוסיית קבוצות המיקוד מס"ד תיאור המשתתפים מס' משתתפים גילאים השכלה 0-2 קבוצת רווקים מעורבת 2 )נשים וגברים(- חיפה שלושה סטודנטים לתואר ראשון, שלושה בעלי תואר ראשון ושני סטודנטים לתואר שני קבוצת גברים רווקים- 7 חיפה שישה סטודנטים לתואר ראשון וסטודנט אחד לתואר שני קבוצת נשים נשואות 6 לארבע מהמשתתפות תואר ראשון, אחת המשתתפות סטודנטית לתואר שני ומשתתפת נוספת סטודנטית לתואר שלישי. 0-0 קבוצת גברים רווקים- 6 הרצליה למשתתף אחד תואר ראשון, כל השאר סטודנטים לתואר ראשון קבוצת נשים רווקות- 2 ת"א למשתתפת אחת תואר ראשון, חמש מהמשתתפות סטודנטיות לתואר שני, ושתיים בעלות תואר שני קבוצת גברים נשואים 6 לארבעה משתתפים תואר ראשון, אחד סטודנט לתואר ראשון, ואחד בעל השכלה 6 תיכונית קבוצת נשים רווקות- 9 דרום הארץ שמונה משתתפות בעלות השכלה תיכונית, אחת סטודנטית לתואר ראשון קבוצת רווקים מעורבת 7 )נשים וגברים( ת- "א שני משתתפים בעלי השכלה תיכונית, ארבעה בעלי תואר ראשון ואחד בעל תואר שני תיאור אוכלוסיית ראיונות העומק מס"ד תיאור המשתתפים גיל השכלה 19 חייל, רווק- ירושלים לא השלים 10 שנות לימוד. 1 בחור נשוי ללא ילדים 2 בעל תואר ראשון. 0 בחור נשוי ללא ילדים 09 סטודנט לתואר שני.

11 2 בחורה רווקה סטודנטית לתואר. 0 בחור רווק סטודנט לתואר ראשון. 0 בחורה רווקה סטודנטית לתואר ראשון בחור רווק בעל 10 שנות לימוד. 7.0 ממצאים מרכזיים מהמחקר האיכותני על מנת לבצע את הניתוח האיכותני, נבנה פרוטוקול חצי מובנה להעברת קבוצות המיקוד )מצורף בנספח מס' 1(. פרוטוקול קבוצת המיקוד נבדק, ונערכו בו מספר שינויים בהתאם לממצאי המחקר האיכותני המקדים. בנוסף נבנה פרוטוקול חצי מובנה להעברת ראיונות העומק )מצורף בנספח מס' 0(. קבוצות המיקוד וראיונות העומק שנערכו הוקלטו ותומללו. בניתוח הנתונים עלו שלוש תמות מרכזיות נורמות חברתיות, תפיסת הסיכון ותחושת השליטה בנהיגה, המכילות בתוכן מס' תת-תמות. א. נורמות חברתיות תפקידן המרכזי של הנורמות החברתיות בא לידי ביטוי הן בשתיית אלכוהול בכלל, והן בנהיגה לאחר שתיית אלכוהול. האסוציאציות המרכזיות שעלו בקבוצות המיקוד ביחס לאלכוהול היו כיף, "האנג-אובר", "התפרקות", שחרור ואיבוד שליטה. האלכוהול גורם ל"סחרחורת נעימה", "תחושה של כבדות", "תחושה של שחרור" ו"ראש טוב". שתיית אלכוהול מובילה לעלייה בביטחון העצמי ולשחרור. אחד הבחורים הצעירים אמר בראיון "...זה נותן ביטחון להגיד דברים שאם לא הייתי שותה לא היה לי את האומץ להגיד אותם..." מקבוצות המיקוד ומהראיונות עולה, שלאלכוהול תפקיד מרכזי כחלק מהבילוי החברתי "...בילוי מתחיל מהקנייה )של האלכוהול(..." "...אם נוסעים לפאב או למסיבה אז שותים לפני. רוצים להגיע למסיבה כבר באווירת האלכוהול..." "...חלק גדול מחוויית הבילוי שלי זה שתיית אלכוהול, גם אם אני יוצאת למסיבה וגם אם אני יוצאת לפאב זה תמיד כולל אלכוהול..." א. 1. נורמות בקרב קבוצת השווים "כולם" שותים רבים מהמשתתפים הסבירו ש"כולם" שותים, והסבר זה היווה עבורם צידוק לסיבה שהם מבצעים התנהגות זו. אחד הנושאים שחזר על עצמו פעמים רבות היה הנוהג החברתי בכל הקשור לשתיית אלכוהול. בקבוצת מיקוד, בה השתתפו בחורים צעירים )0-0(, אחד המשתתפים אמר "...אם כולם לא היו שותים במועדון אז אולי זה היה אחרת, אבל זה חלק מהנוהג החברתי..." משתתף נוסף הוסיף ואמר 11

12 "...אם תהיה מסיבה שאין בה בר לא נראה שמישהו ירצה ללכת לשם..." הנושא של לשתות אלכוהול בשביל "לא להיות חריג" חזר על עצמו בחלק גדול מקבוצות המיקוד והראיונות "...אתה לא רוצה להיות חריג..." "...חלק אוהבים וחלק לא אוהבים, אבל כולם שותים..." "...מייצר מוטיב משותף בשולחן שהוא אלכוהול..." ההתייחסות לאנשים שאינם שותים, היא כ"מוזרים" ו"חריגים". אחד הבחורים הצעירים אמר "...בדרך כלל אנשים שלא שותים יש להם סיבה מיוחדת..." מרואיין נוסף אמר "... כששותים, זה אחווה, זה משהו שמחבר בין אנשים, ואם מישהו לא שותה זה בעייתי..." אחת מהמשתתפות בקבוצת מיקוד, שנערכה בקרב בחורות צעירות )01-0(, תיארה את הנושא מזווית הראייה שלה "...זה לא טעים לי, אבל אני שותה, אני חלשה..." נראה, כי ישנו לחץ חברתי על הצעירים להתנהג "על פי הנורמה", ולשתות במהלך הבילוי. אחד המשתתפים סיפר כיצד הוא נוהג כשיש מישהו בשלוחן שאינו מעוניין לשתות אלכוהול "...אני כן אנסה לשכנע אותו, כי אני יודע שבסופו של דבר אם הוא ישתה הוא ייהנה..." א. 0. נורמות בקרב המשפחה- דוגמא של ההורים באחת מקבוצות המיקוד עלה הנושא של התנהגות ההורים כמודל לחיקוי. אחד המשתתפים אמר "...גם ההורים שלנו היו ככה, והם אפילו לא היו מודעים לזה שהם שיכורים..." לעומת זאת, אחת המרואיינות הצעירות, שסיפרה כי לעולם אינה נוהגת לאחר שתיית אלכוהול, אפילו לא אחרי "טיפה", סיפרה "...אם אבא שלי שתה בירה בארוחה של שבת אז ברור שהוא לא ינהג, לא משנה מה הכמות. זה חד משמעי שהוא לא ינהג, זה לא אופציה..." בדומה להתנהגויות נהיגה אחרות, לדוגמא ההורית יש משמעות בכל הנוגע לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. לדוגמא ההורית, שהצעירים רואים בבית בשנות ילדותם ונעוריהם, יש ככל הנראה השפעה על התנהגות הצעירים. א.. התייחסות למושג "נהג תורן" ההתייחסות למושג ה"נהג התורן" מתאימה לכל שלושת התמות, בחלק הזה, נתייחס לנורמות החברתיות בקרב הצעירים ביחס לתפקידו של הנהג התורן. אומנם חלק מהמרואיינים סיפרו שלא מקובל אצלם למנות נהג תורן- "...מכיר, לא קיים אצלנו כל-כך..." "...אנשים לא ממנים נהג תורן, זה לא באמת קורה..." 12

13 אך מרבית הצעירים מספרים, כי במקרים רבים הם כן מחליטים למנות "נהג תורן", אך תפקידו הוא לשתות פחות מאחרים, ולא להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול. באחת מקבוצות הרווקים הצעירים, אחד המשתתפים אמר "...נהג תורן זה לא שהוא לא שותה בכלל, הוא יודע שהוא צריך לשמור על עצמו ובסוף הערב להיות מסוגל לנהוג ושנגיע הביתה בשלום. אנחנו לא נעמוד ונסתכל אם הוא שותה או לא שותה, אנחנו גם מבינים אותו, כי אנחנו יודעים שכל אחד מאיתנו רוצה לשתות, וכל אחד מאיתנו כנראה שישתה לפחות חצי ליטר בירה..." אחד המשתתפים סיפר על מקרה שקרה לו "...אני נהגתי כי הייתי פחות שיכור מהבחור השני, ולא היה לנו כוח לישון באוטו..." על מנת להסביר מדוע הנהג התורן שותה, ולא נמנע לחלוטין משתיית אלכוהול, המשתתפים הסבירו "...אתה מרגיש צורך, כי אתה היחיד שלא שתה, אז אתה לא נהנה כמו שכולם נהנים..." "...אף אחד לא רוצה להיות זה שלא ישתה ולא ייהנה, כולם אוהבים לשתות..." ב. תפיסת הסיכון תפיסתו של הנהג ביחס לסיכון בנהיגה תחת השפעת אלכוהול באה לידי ביטוי בדיווח על סיטואציות בהן "אין ברירה" ו"חייבים" לנהוג לאחר שתיית אלכוהול, בתפיסות הצעירים לגבי אכיפת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בתפיסותיהם לגבי גורמים שיכולים למתן את השפעת האלכוהול על הנהיגה, במרחק שעליהם לנסוע ממקום הבילוי ועד הבית, ובהתנהגותם בכל הקשור ל"נהג התורן". מדבריהם של המשתתפים עולה, שתפיסת הסיכון שלהם בנוגע לסיכון, הכרוך בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, הינה נמוכה, ויש להם תחושה ש"לי זה לא יקרה" "...בדרך כלל עד שאתה לא נכווה ממשהו אתה תמשיך לעשות אותו, אפילו שאתה יודע שהוא קצת לא בסדר..." "...נוסעים לאט יותר, בזהירות, אנחנו לא ילדים שקורעים את הכביש..." ב. 1. סיטואציות בהן "אין ברירה" אחד מ"ההסברים" לכך שנוהגים תחת השפעת אלכוהול, הוא שישנן סיטואציות בהן "אין ברירה" "...הייתי חייב להחזיר את האוטו לאבא שלי..." "...אנחנו לא באמת נשאיר עכשיו את האוטו מחוץ למועדון וניסע במונית, ונחזור בבוקר לקחת את האוטו...זה לא אופציה..." "...אין לך איך להגיע הביתה..." "...זה סיכון, אבל לא הייתה ברירה מי שהאוטו שלו נוהג..." ככל הנראה, תפיסת הסיכון הנמוכה מובילה לכך שהצעירים מרגישים "שמסוכן" יותר לחזור הביתה בלי הרכב )כעס של ההורים, "צחוקים" של החברים(, מאשר לנהוג הביתה לאחר שתיית אלכוהול. כמובן שהנקודה שבה צריך להתעמק היא, מדוע מגיעים למצב שבו "אין לך ברירה", 1

14 ומדוע לשתות כאשר מתכננים לנהוג, וכנראה שתת-תמה זו קשורה גם ל"תפיסת השליטה", ולנורמות החברתיות. ב. 0. אכיפת האיסור לנהוג לאחר שתיית אלכוהול ע"י המשטרה חלק גדול מהמשתתפים ציין, כי "הפחד" האמיתי הוא מ"להיתפס" ולא מ"לעשות תאונה" בעקבות שתיית אלכוהול, ולכן רבים מהם התייחסו להשפעת האכיפה על ההתנהגות. "...בכבישים בלי משטרות פחות אחשוש..." "...אם אתה יודע ש- 122% יעשו לך בדיקה, אתה תשתה פחות..." מדבריהם של המשתתפים עולה, כי תפיסת הסיכון להיתפס ע"י המשטרה היא נמוכה, והם אינם מאמינים שסיכוייהם "להיתפס" גבוהים "...כל עוד האכיפה לא משמעותית זה לא משנה מה החוק, כי אם היית מרגיש שהאכיפה היא מספיק טובה אז לכל חוק שהיה היית מספיק נזהר..." "...פחות או יותר מכירים ויודעים איפה יש )ניידות(..." ג. תחושת שליטה בחלק גדול מהקבוצות עלה ההבדל בין "לתפוס ראש טוב" ובין "לעבור את הגבול". המשתתפים התייחסו לכמה רמות של שכרות. הם אמרו כי כייף להשתכר "ברמה נמוכה" "...אם אני מגיע למצב שאני מקיא וכואב לי הראש אז אני לא נהנה מזה, אני מתבאס, זה הרס לי את הערב..." מדבריהם של המשתתפים ניתן ללמוד, כי חלק גדול מאנשים מרגישים שהם יודעים כמה לשתות, בשביל "להישאר בשליטה". לדבריהם, גם לאחר שתיית אלכוהול הם עדיין מרגישים בשליטה, ולכן מסוגלים לנהוג. מעניין לראות, שאמירות אילו עלו גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים "...זה לא משהו מדעי, אני סומך על התחושה שלי..." "...אני יודע מתי זה הגבול שלי..." "...אני אישית מאוד בשליטה כשאני שיכורה..." "...אני חופשי שותה יותר מבירה אחת ונוהגת, אני לא מרגישה בכלל שזה משפיע עליי..." "...ברוב המקרים אני שולט בזה, יש מקרים בודדים שאני לא שולט ומרגיש עברתי את הגבול, אבל ב- 92% מהמקרים אני שולט..." ג. 1. תפיסות לגבי גורמים, הממתנים את השפעת האלכוהול חלק מהמשתתפים סיפרו כיצד הם "שולטים" ברמת השכרות שלהם בזמן הנהיגה, וכיצד הם ממתנים את השפעת האלכוהול, על מנת שהנהיגה שלהם לא תושפע מהאלכוהול ששתו. "...שתיתי מים או שחיכיתי..." "...ככל שהזמן עובר ההשפעה יורדת..." 14

15 ג. 0 ה. "...אם אוכלים ליד אפשר לשתות יותר..." "...אם אני יודע שאני צריך לנהוג חזרה אני שותה הרבה רק בהתחלת הבילוי..." "...הרגשתי שאני לא 122%, אבל נסעתי מאוד לאט..." מרחק שצריך לנסוע חלק מהמשתתפים ציינו, שלמרחק של מקום הבילוי מהבית ישנה חשיבות בהחלטה אם לנהוג או לא. נראה, שככל שמרחק מקום הבילוי מהבית גדול יותר, כך תחושת השליטה יורדת, ותפיסת הסיכון עולה. "...עדיף נסיעה של כמה דקות מנסיעה של 1-02 דקות..." "...תלוי מה המרחק ממקום הבילוי עד הבית, כל עוד זה קרוב לבית זה לא כ"כ מפחיד )לנהוג לאחר ששתית אלכוהול(..." "...כשאני יוצאת לפאב ליד הבית אז אני תמיד שותה ונוהגת..." "...אם זה ממש קרוב הביתה, והנסיעה שאני צריכה לעשות היא מקסימום 12 דקות, אני כן אנהג..." מדברי המשתתפים עולה, שמרחק מקומות הבילוי נע לרוב מנסיעה של כחמש דקות ועד לנסיעה של כחצי שעה. ד. טבלת סיכום תמות ותת-תמות נורמות חברתיות תפיסת הסיכון תחושת שליטה + נורמות בקרב קבוצת השווים "כולם" שותים ונוהגים נורמות בקרב המשפחה- דוגמא של + ההורים התייחסות למושג "נהג תורן" סיטואציות בהן "אין ברירה" + אכיפת האיסור לנהוג לאחר שתיית אלכוהול ע"י המשטרה תפיסות לגבי גורמים, הממתנים את השפעת האלכוהול + + המרחק שצריך לנסוע 15

16 כפי שניתן לראות בטבלת הסיכום, זוהו במחקר האיכותני שלוש תמות מרכזיות ביחס לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, שכל אחת מהן מכילה מס' תת-תמות. נראה, שנהיגה תחת השפעת אלכוהול, מושפעת מאוד מהנורמות החברתיות הן לגבי שתיית אלכוהול במהלך הבילוי, והן לגבי המקובלות החברתית של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בנוסף, נהיגה תחת השפעת אלכוהול מושפעת מתפיסת הסיכון של הפרט בנוגע להתנהגות זו, ומתחושת השליטה שלו "במצב"- תחושתו כי הוא שולט בגופו מבחינה מוטורית, ומסוגל להעריך את הסיכון מבחינה קוגניטיבית, ולמזער את הסיכון במידת הצורך ע"י שתית מים, נסיעה איטית ועוד..0.1 הצעות להפחתת החסמים ולתמורות אחת ממטרות המחקר, הייתה ללמוד ממשתתפי קבוצות המיקוד, כיצד לדעתם ניתן להתמודד עם התופעה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. משתתפי הקבוצות הציעו מספר תחומים, בהם ניתן להתמקד לצמצום התופעה א. הבהרת החוק לציבור/ הסברה המשתתפים העלו הצעות לגבי המסרים שחשוב להעביר, והמקומות בהם ניתן להעביר מסרים אלו כגון בית ספר, צבא והבית. חלק גדול ממשתתפי המחקר האיכותני סיפרו, כי אינם יודעים מה אומר החוק בכל הנוגע לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, וכי חשוב להסביר זאת לציבור. "...להעלות את ההסברה לגבי מה זה נחשב באמת לנהוג תחת אלכוהול..." "...הרבה אנשים לא יודעים את החוק, כמונו..." "...זה שלא ידענו מה החוק ומה העונש זה בעייתי..." "...החוק קצת מעורפל, לא ממש יודעים אותו..." המשתתפים העלו נקודות חשובות לגבי ידע ספציפי, שחסר לדעתם לצעירים- "...אולי צריך לעשות ספציפית פרסומת על בירה, כי באמת התפיסה היא שבירה רק מליטר ומעלה עושה משהו בגוף..." "...להבהיר שגם אחוז אלכוהול נמוך גורם לך לאבד שליטה ולא להיות בשיא הריכוז שלך..." בנוסף לכך, חלק מהמשתתפים התייחסו לחשיבות החינוך בנושא במסגרות שונות "...חינוך מגיל צעיר בבית ספר, צבא..." "...לדבר על זה, להקדיש לזה שיעור, להביא מרצה אורח שמבין בזה..." בראיונות העומק עלתה התייחסות לחשיבותו של החינוך בבית, ושל הדוגמא של ההורים "...אני חושבת שהחינוך בבית, בכלל של נהיגה נכונה, ונהיגה בריאה...לא מסכנת..." "...אם בבית יחנכו את הילדים לכמה זה מסוכן וכמה זה לא שווה את זה, וכמה אתה מאבד שליטה למרות שנדמה לך שלא, אז זה לא יקרה או יקרה פחות..." חלק מהמשתתפים אמרו שהפחדה היא הדרך היחידה "להעביר את המסר"- "...אני חושבת שרק זעזוע כמו להראות מה קורה לגוף, אדם שמתרסק באמצע תאונה בעקבות שתיית אלכוהול, רק דבר כזה באמת יזעזע אנשים..." 16

17 לעומת זאת מרואיין אחר אמר בנוגע לתשדירים שכוללים הפחדה- "...זה דומה למה שמרגישים אחרי ששומעים שהיה פיגוע, בהתחלה זה די מרתיע ומכניס להלם, אבל זה דועך עם הזמן..." ב. הגברת האכיפה הנושא של חשיבות אכיפת האיסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול עלה וחזר על עצמו מספר פעמים. הצעירים אמרו, כי לדעתם אכיפה משמעותית תמנע מהם "לקחת את הסיכון להיתפס"- "...אם יהיו שם הרבה משטרות, אז אני לא אנהג..." "...זה הגיע למצב שאנשים יודעים איפה יש את הבדיקות אלכוהול, ופשוט שם הם לא נוהגים תחת השפעת אלכוהול, אבל במקומות אחרים הם כן מרשים לעצמם..." "...אם הייתי יודעת שיש סיכוי שאני אתפס אז ברור שזה היה משפיע..." "...אם תהיה אכיפה, בכל צומת תהיה משטרה, אף אחד לא ישתה יותר ממנה אחת, אם יודעים שיש אכיפה ויש 92% להיתפס..." ג. החמרת החוק הורדת האחוז המותר בחוק ל- 2% בנושא זה היו חילוקי דעות בין המשתתפים. חלקם טענו שהחמרת החוק הייתה משפיעה עליהם "...אני לא הייתי שותה..." "...ברגע שזה 2% זה לא משאיר לך אופציות ואתה מודע לכל ההשלכות שמסביב..." אך אחרים טענו שהחמרת החוק לא תעזור "...זה כמו מהירות גבוהה, 92 אז כולם נוסעים 92? לא! כולם יודעים שיש 92, גם כשיהיה 2% אלכוהול ישתו..." ד. שיפור הנגישות למקומות הבילוי רבים מהמשתתפים ציינו שאין להם באמת פיתרון אחר להגעה למקומות הבילוי, מלבד רכב פרטי. האוטובוסים אינם פותרים את בעיית הנגישות, מכיוון שהם עושים "סיבוב ארוך", ולא מביאים את המבלים "עד הבית", והמוניות מאוד יקרות. רבים ציינו, כי אם המוניות היו במחיר סביר יותר, הם היו משתמשים בהן. "...להוריד את המחיר של מוניות..." "...רק מוניות. יש מוניות, אבל שוחטים במחיר..." "...מונית זה נורא יקר, זה פיתרון מעולה, אבל נורא יקר..." "...זה די סיוט הקווי לילה האלה, לוקח שעתיים להגיע הביתה, זה עושה סיבובים..." ה. שינוי הנורמות החברתיות למרות, שתפקידן של הנורמות בלט בחשיבותו בסיבות לכך ששותים אלכוהול, ושנוהגים לאחר שתיית אלכוהול, ב"חיפוש הפתרונות" הנושא של שינוי הנורמות זכה להתייחסות מועטה בלבד. 17

18 ישנה תחושה שהנורמות הן "מצב קיים", ורוב המשתתפים, ככל הנראה, לא מאמינים שניתן לשנותן. "...אם יהיה לחץ של הסביבה...".0.0 הבדלים מרכזיים בין קבוצות אוכלוסייה ומאפייני תתי-הקבוצות א.( גברים לעומת נשים- מקבוצות המיקוד עולה, שמגברים מצופה לשתות, בעוד אם אישה אינה שותה זה נתפס כיותר לגיטימי. "...אם בחורה לא שותה זה יותר לגיטימי, יותר נתפס..." בקבוצת הרווקות המשתתפות סיפרו, שנוכחות של גברים בזמן הבילוי תגרום גם להן לשתות יותר- "...כשיש השפעה גברית, כשהם שם, את שותה יותר..." בנוסף עלה בקבוצות המיקוד, שישנו הבדל בסוגי המשקאות בין גברים ונשים "...בנים שותים בעיקר בירות, בנות שותות דברים עדינים יותר..." בכל מה שקשור לנהיגה תחת השפעת אלכוהול ולנהיגה סיכונית, התפיסה היא שלבנים יש יותר ביטחון בכישורי הנהיגה שלהם- "...בנים יותר ילדותיים ויש להם יותר בטחון בנהיגה..." ושהם שותים לרוב כמויות גדולות יותר של משקאות אלכוהוליים "...אם חברה שלי תשתה את מה שאני שותה, אני ארביץ לה..." "...לרוב בנים שותים יותר..." "...לרוב הבנים קונים כי אנחנו לא שותות את אותה הכמות שהם שותים..." הבנות נתפסות בעיני הגברים כמאבדות שליטה מהר יותר, ולכן שותות פחות "...סלחי לי אם אני אשמע קצת שוביניסט... הבנות פחות יודעות לשלוט בעצמן..." או בגלל שהן פחות מתעניינות באלכוהול "...אולי בגלל שהיא בחורה שתיית אלכוהול לא מעניינת אותה כל-כך..." הנוכחות של גברים בבילוי, גורמת גם לבנות לשתות כמויות גדולות יותר "...אם אני נוסעת עם חברה אחת לפאב זה יכול להיות אפילו לא בירה, אלא כוס יין. בחבר'ה זה בדרך כלל בקבוק וודקה ופחיות אקסל )משקה אנרגיה(, שמתחלקות בין כולם..." "...מי אחראי להביא את השתייה? הגברים שבחבר'ה..." ב.( "מבוגרים" לעומת "צעירים"- הממצאים מקבוצות המיקוד מלמדים, שאין הבדל אמיתי בהתנהגות בין קבוצות הגיל השונות. המשתתפים בקבוצות השונות התייחסו לכך ש"הם לא ילדים", ודיברו על צעירים מהם, ללא קשר לגילם הכרונולוגי- "...אני חושב זה קטע של גיל...לפחות אני ככל שהזמן מתקדם, אני מכיר את הגבולות, בגילאים יותר מוקדמים לא הייתי יודע..." )משתתף בן 0-0( 18

19 "...אנחנו לא בני 12, שעושים שטויות. יש לנו אחריות, ואתה יודע בגיל שלנו מתי אתה מסוגל לנהוג ומתי לא. תלוי מאוד הגיל שלך..." )משתתף בן 0-0( "...קווי לילה זה מעולה לנוער, לאנשים יותר צעירים, בגיל שלנו אני לא מכיר אנשים שנוסעים באוטובוסים, מוניות כן, אבל אוטובוסים לא..." )משתתף בן 00( ג.( "נשואים" לעומת "רווקים"- מקבוצות המיקוד עולה, שזוגות נשואים מגיעים למקומות הבילוי ברכב, בדרך כלל עם בן/בת הזוג, ורק בפעמים בודדות מגיעים עם עוד חברים ברכב. באופן כללי נראה, שיציאה לבילוי עם בן/בת הזוג מובילה לשתיית פחות אלכוהול מאשר בבילוי עם חברים- "...כשאני יוצאת עם בעלי הוא מונע ממני לשתות, הוא לא מונע ממני פיזית, אבל משדר לי- תירגעי..." "...אם אני הולך לפאבים זה רק עם חברים, כי אשתי לא אוהבת לשתות..." "...אם אנחנו יוצאים חברים שהם גברים אז אנחנו משלבים גם שתייה ביציאה, אם יוצאים זוגות אז בדרך כלל לא שותים..." לרוב הבעל הוא זה שנוהג בלי קשר לשתיית אלכוהול- "...בדרך כלל בעלי שותה ואני לא, אבל הוא עדיין נוהג..." "...לפעמים שאשתי באה איתי אז היא נוהגת. היא רוצה לא אני. היא משגעת לי את המוח עם הקטע של השתייה, אז אני מוותר לה שתרד ממני..." נקודה מעניינת שעלתה היא, שישנו ביטחון ביכולת של בן הזוג לנהוג אפילו אם שתה "...אני סומכת עליו שאם הוא אומר שהוא יכול לנהוג אז הוא יכול לנהוג..." "...אתה סומך על השיקול דעת של מישהו שהחיים שלך יקרים לו כמו שהחיים שלו יקרים לו..." גם בקבוצת הנשים הנשואות וגם בקבוצת הגברים הנשואים עלה הנושא של יציאה עם חברים מאותו המין לבילוי )נשים לחוד וגברים לחוד(. במקרה הזה ישנו הרושם שההתנהגות מאוד דומה לזו של קבוצות ה"רווקים"- "...כשאני נוסעת לת"א לענייני עבודה ואז אני נשארת לפגוש חברים תמיד יש לי צורך פנימי לשתות, שבירת שגרה, פורקן..." "...כשאני יוצאת עם חברות ולא עם בעלי תמיד אני נוהגת גם אם שתיתי..." "...דווקא עם חברות אני שותה יותר..." "...אני מעדיף לפאב לצאת עם החברים שלי, אשתי לא אוהבת את המקומות האלה..." "...אנחנו שותים כמה בירות, אחת, שתיים, האמת אני לא זוכר כמה שתיתי..." מבדיקת ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה השונות עולה, שתוכנית התערבות למניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול צריכה לפנות לכל קבוצת אוכלוסייה עם מסרים ספציפיים, המותאמים אליה. תוכנית התערבות לנשים נשואות תהיה בעלת מסרים שונים מזו המיועדת לנשים רווקות. בנוסף, הממצאים בנוגע לנושא המגדר, ולהבדלי התפיסות בין גברים ונשים, מחייבים התייחסות נפרדת במסרים המופנים לכל אחת מהקבוצות הללו. 19

20 6. ממצאי הסקר האינטרנטי

21 6.1 סטטיסטיקה תיאורית הסקר האינטרנטי נערך בקרב האוכלוסייה הכללית, שהינה בעלת נגישות לאינטרנט. הסקר בוצע באמצעות חברת "פאנלס", שברשותה פאנל של כ- 2,222 משתתפים. המשתתפים התבקשו למלא שאלון אינטרנטי למילוי עצמי )מצורף בנספח מס' (. 2% 0% 22% 19.% 2.7% 62% 19% 12% % 0.% 2% 0% 01.% תיאור אוכלוסיית הסקר משתנה מין )N=610( מצב משפחתי )N=610( מידת דתיות )N=610( אזור בארץ )N=610( נשים גברים רווקים נשואים גרושים חילוניים מסורתיים דתיים חרדים מחוז חיפה והצפון מרכז הארץ תל-אביב מחוזות ירושלים והדרום כפי שניתן לראות בטבלה, מרבית המשתתפים בסקר האינטרנטי היו רווקים ורווקות )22%(, מרביתם חילוניים )62%(, המתגוררים ברחבי הארץ. 21

22 6.1.0 תדירות שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב אוכלוסיית המחקר )610=N( 0.0% 25.0% 25.7% 25.9% 25.4% 20.0% 15.0% 11.% 11.6% 10.0% 5.0% 0.0% מס' פעמים בחודש פעם בשבוע פעמיים בשבוע או יותר פחות מפעם בחודש אינני שותה כלל משקאות אלכוהוליים כפי שנית לראות בגרף, למעלה מ- 62% מאוכלוסיית המחקר שותים מס' פעמים בחודש, ו- 7% דיווחו, כי הם שותים משקה אלכוהולי פעם בשבוע או יותר המקומות בהם שותים משקאות אלכוהוליים )*541=N( 80.0% 70.0% 67.5% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 7.0% 40.2% 40.2% 20.0% 10.0% 0.0% פאב מסיבה או מועדון בבית של חברים בבית *גרף זה מתייחס רק למשתתפים, שדיווחו כי שותים משקאות אלכוהוליים, ולכן מס' המשיבים קטן מ- 612 כפי שניתן ללמוד מהגרף, מקום הבילוי בו מרבית אוכלוסיית המחקר שותה משקאות אלכוהוליים הוא הפאב. מקומות מרכזיים נוספים בהם שותים משקאות אלכוהוליים הם מסיבות, בבית של חברים ובבית. 22

23 6.1. מספר מנות משקה אלכוהולי ששותים בזמן בילוי )*541=N( 70.0% 66.0% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 25.% 20.0% 10.0% 8.7% 0.0% חמש מנות משקה אלכוהולי ומעלה שלוש או ארבע מנות משקה עד שתי מנות משקה אלכוהולי אלכוהולי *גרף זה מתייחס רק למשתתפים, שדיווחו כי שותים משקאות אלכוהוליים, ולכן מס' המשיבים קטן מ- 612 מרבית משתתפי המחקר )66%( דיווחו, כי הם שותים עד שתי מנות משקה אלכוהולי בזמן בילוי, עם זאת כשליש מהמשתתפים )%( דיווחו, כי הם שותים שלוש מנות משקה ומעלה במהלך בילוי על פי מה אתה מחליט אם אתה כשיר לנהוג לאחר ששתית אלכוהול?)* N=541 ( 90.0% 80.0% 70.0% 64.5% 70.4% 80.0% 60.0% 50.0% 40.0%.0% 42.5% 0.0% 20.0% 10.0% 0.0% על פי מס' הכוסות ששתיתי על פי הרגשה אישית על פי סימנים פיזיולוגיים )הקאה, כאב ראש וכו'( לפי המרחק שאני צריך לנסוע על פי מה שהחברים אומרים *גרף זה מתייחס רק למשתתפים, שדיווחו כי שותים משקאות אלכוהוליים, ולכן מס' המשיבים קטן מ- 612 מרבית המשתתפים מחליטים האם הם כשירים לנהוג לאחר ששתו אלכוהול על סמך מס' כוסות המשקה ששתו, ועל סמך הרגשתם האישית. 2

24 6.1.6 תדירות נהיגה לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי )610=N( 40.0% 5.0% 6.4% 6.1% 0.0% 27.6% 25.0% 20.0% 15.0% 10.0% 5.0% 0.0% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים כפי שניתן ללמוד מהגרף, שני שליש מהמשתתפים )6%( נוהגים לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי תדירות נהיגה לאחר שתיית שלוש-ארבע מנות משקה אלכוהולי )610=N( 80.0% 76.1% 70.0% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 20.0% 16.7% 10.0% 0.0% 7.2% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים כפי שניתן ללמוד מהגרף, כרבע מהמשתתפים )0.9%( דיווחו, כי הם נוהגים לאחר שתיית שלוש או ארבע מנות של משקה אלכוהולי. 24

25 6.1.2 תדירות נהיגה לאחר ארבע מנות משקה ומעלה )610=N( 100.0% 90.0% 86.1% 80.0% 70.0% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 20.0% 10.0% 0.0%.% 10.7% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים כפי שניתן ללמוד מהגרף, 1% מהמשתתפים דיווחו, כי הם נוהגים לאחר ארבע מנות ומעלה של משקה אלכוהולי. 6.0 בדיקת השערות המחקר בדיקת הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגראפיים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול גיל לבדיקת הקשר בין גיל הנהג, ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי בין גיל הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.1 = s,0.001=p(. r משמעות ממצא זה היא, שהסיכוי שנהגים בקבוצות הגיל המבוגרות יותר )06-( ינהגו תחת השפעת אלכוהול גבוה יותר. מגדר- לבדיקת הקשר בין מין הנהג ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן χ. 2 נמצא כי ישנו קשר מובהק בין מין הנהג ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול (,22.67 = 2 χ P(. על פי הממצאים לגברים סיכוי גדול יותר לנהוג תחת השפעת אלכוהול בהשוואה לנשים. השכלה לבדיקת הקשר בין השכלת הנהג ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן χ. 2 נמצא כי הסבירות של נהגים בעלי השכלה אקדמית לנהוג תחת השפעת אלכוהול גבוהה יותר, אולם קשר זה אינו מובהק סטטיסטית )0.056=P χ(. 2 =, בדיקת הקשר בין תמיכה חברתית ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין התמיכה החברתית ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי אין קשר בין התמיכה החברתית הנתפסת, ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול..)P=0.056, r s = -0.08( 25

26 6.0.1 בדיקת הקשר בין עמדותיו של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין עמדותיו של הנהג, ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול, נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין עמדותיו של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.47 = s,0.0001>p(, r כלומר ככל שעמדותיו של הנהג כלפי נהיגה תחת השפעת אלכוהול חיוביות יותר, כך הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול עולה בדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין הנורמות הסובייקטיביות של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.40 = s,0.0001>p(. r ככל שהנהג מאמין כי הנורמות בסביבתו החברתית מעודדות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כך שהסיכוי שיבצע התנהגות זו עולה בדיקת הקשר בין אמונות פטליסטיות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין האמונות הפטליסטיות של הנהג ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין אמונותיו הפטליסטיות של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.10 = s,0.015=p(. r משמעות ממצא זה היא, שככל שהנהג מאמין, כי גורלו של האדם נגזר מראש, וכי שליטתו על האירועים בחייו אינה גבוהה, כך הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול עולה, אך נראה שקשר זה אינו חזק מאוד. 6.1 ניתוח רב משתני על מנת לבחון את הקשר בין המשתנה התלוי, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לבין משתני המחקר המרכזיים, נערך ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב משתנית. בשלב הראשון בוצעה קטגוריזציה של המשתנה התלוי והוא חולק ל- 0 קבוצות )1- נשאלים שדיווחו כי לא נהגו אף פעם לאחר שתיית - מנות משקה אלכוהולי, 0- נשאלים שדיווחו כי נהגו לאחר שתיית - מנות משקה אלכוהולי(. כפי שניתן לראות בטבלה הר"מ, המשתנים גיל, מגדר, עמדות ונורמות סובייקטיביות נמצאו כקשורים באופן מובהק לנהיגה תחת השפעת אלכוהול במודל הרב משתני. נהגים, הנוהגים תחת השפעת אלכוהול הן לרוב גברים, השייכים לקבוצת הגיל המבוגרת יותר, בעלי עמדות המעודדות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, המאמינים כי האנשים בסביבתם נוהגים אף הם לאחר ששתו אלכוהול. על פי ממצאי הניתוח הרב משתני ניתן להסיק, כי המנבאים החזקים ביותר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול הם עמדות הנהג והנורמות הסובייקטיביות שלו. 26

27 ניתוחי רגרסיה לוגיסטית רב משתנית למציאת המשתנים הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב משתתפי הסקר האינטרנטי רווח בר סמך ברמת ביטחון של 55% P OR משתנים בלתי תלויים גבול עליון גבול תחתון גיל מגדר < עמדות < נורמות סובייקטיביות אמונות פטליסטיות 27

28 28 7. ממצאי סקר הסטודנטים

29 7.1 סטטיסטיקה תיאורית סקר הסטודנטים בוצע בקרב 21 סטודנטים יהודים, הלומדים בשמונה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מכללת תל חי, אוניברסיטת בר-אילן, מכללת ספיר, המרכז הבין-תחומי, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב ומכללת הדסה ירושלים. % 7% 9%.% 2.% 9% 0% 2% 2% תיאור אוכלוסיית הסקר משתנה מין )N=80( מצב משפחתי )N=80( אזור בארץ )N=80( נשים גברים רווקים נשואים גרושים מחוז חיפה והצפון מרכז הארץ תל-אביב מחוזות ירושלים והדרום כפי שניתן ללמוד מהטבלה, רובם המוחלט של משתתפי סקר הסטודנטים )9%( הינם רווקים תדירות שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב אוכלוסיית המחקר )81=N( 5.0% 2.4% 0.0% 28.0% 25.0% 20.0% 15.0% 14.1% 20.1% 10.0% 5.0% 5.4% 0.0% מס' פעמים בחודש פעם בשבוע פעמיים בשבוע או יותר פחות מפעם בחודש אינני שותה כלל משקאות אלכוהוליים למעלה מ- 62% )62.%( מהסטודנטים דיווחו, כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. 29

30 7.1. המקומות בהם שותים משקאות אלכוהוליים )818=N( 90.0% 80.0% 80.2% 70.0% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 20.0% 10.0% 0.0% 6.0% 7.1% 2.8% פאב מסיבה או מועדון בבית של חברים בבית כפי שניתן לראות בגרף, רובם המוחלט של המשתתפים )22.0%( דיווחו, כי הם שותים משקאות אלכוהוליים בפאב מספר מנות משקה אלכוהולי ששותים בזמן בילוי )718=N( 70.0% 60.0% 58.5% 50.0% 40.0% 5.1% 0.0% 20.0% 10.0% 6.4% 0.0% למעלה מארבע מנות משקה אלכוהולי שלוש או ארבע מנות משקה עד שתי מנות משקה אלכוהולי אלכוהולי כפי שניתן לראות בגרף, 1.% ממשתתפי סקר הסטודנטים שותים שלוש מנות משקה אלכוהולי ומעלה במהלך בילוי. 0

31 7.1. על פי מה אתה מחליט אם אתה כשיר לנהוג לאחר ששתית אלכוהול? )771=N( 90.0% 80.0% 70.0% 60.0% 50.0% 48.8% 61.5% 72.5% 80.1% 40.0% 0.0% 29.2% 20.0% 10.0% 0.0% על פי מס' הכוסות ששתיתי על פי הרגשה אישית על פי סימנים פיזיולוגיים )הקאה, כאב ראש וכו'( לפי המרחק שאני צריך לנסוע על פי מה שהחברים אומרים כפי שניתן ללמוד מהגרף, מרבית המשתתפים מחליטים האם הם כשירים לנהוג לאחר שתיית אלכוהול על מס' הכוסות ששתו או על פי הרגשתם האישית תדירות נהיגה לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי )810=N( 5.0% 0.0% 1.2% 27.9% 25.0% 20.0% 19.% 21.6% 15.0% 10.0% 5.0% 0.0% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים לעיתים קרובות קרוב ל- 22% מאוכלוסיית הסטודנטים )72.%( נוהגים לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי, וכעשרים אחוז מהם )19.%( נוהגים לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי לעיתים קרובות. 1

32 7.1.7 תדירות נהיגה לאחר שתיית שלוש-ארבע מנות משקה אלכוהולי )810=N( 70.0% 60.0% 62.0% 50.0% 40.0% 0.0% 25.8% 20.0% 10.0% 0.0% 2.1% 10.1% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים לעיתים קרובות כפי שניתן ללמוד מהגרף, למעלה משליש )2%( מאוכלוסיית הסטודנטים נוהגים לאחר שתיית שלוש או ארבע מנות של משקה אלכוהולי תדירות נהיגה לאחר שתיית ארבע מנות משקה אלכוהולי ומעלה )81=N( 90.0% 80.0% 82.0% 70.0% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 20.0% 10.0% 0.0% 12.% 4.7% 1.0% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים לעיתים קרובות כפי שניתן ללמוד מהגרף, 12% מאוכלוסיית הסטודנטים נוהגים לאחר שתיית ארבע מנות משקה אלכוהולי ומעלה. 2

33 7.0 בדיקת השערות המחקר בדיקת הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגראפיים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול גיל לבדיקת הקשר בין גיל הנהג, ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי בין גיל הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.175 = s, P(. r משמעות ממצא זה היא, שהנהגים בקבוצות הגיל המבוגרות יותר )-06 ( ינהגו תחת השפעת אלכוהול בסבירות גבוהה יותר. מגדר- לבדיקת הקשר בין מין הנהג ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן χ. 2 נמצא כי ישנו קשר מובהק בין מין הנהג ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול (,60.95 = 2 χ P(. על פי הממצאים לגברים סיכוי גדול יותר לנהוג תחת השפעת אלכוהול בהשוואה לנשים. בדיקת הקשר בין תמיכה חברתית ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין התמיכה החברתית ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי אין קשר בין התמיכה החברתית הנתפסת, ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב אוכלוסיית הסטודנטים -0.01( = s.)p=0.770, r בדיקת הקשר בין עמדותיו של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין עמדותיו של הנהג, ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול, נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין עמדותיו של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.4 = s,0.0001>p(, r כלומר ככל שעמדותיו של הנהג כלפי נהיגה תחת השפעת אלכוהול חיוביות יותר, כך הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול עולה בדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין הנורמות הסובייקטיביות של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.42 = s,0.0001>p(. r ככל שהנהג מאמין כי הנורמות בסביבתו החברתית מעודדות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כך שהסיכוי שיבצע התנהגות זו עולה בדיקת הקשר בין אמונות פטליסטיות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין האמונות הפטליסטיות של הנהג ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי לא קיים קשר מובהק בין אמונותיו הפטליסטיות של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.064 = s,0.07=p(. r

34 7.1 ניתוח רב משתני על מנת לבחון את הקשר בין המשתנה התלוי, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לבין משתני המחקר המרכזיים, נערך ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב משתנית. בשלב הראשון בוצעה קטגוריזציה של המשתנה התלוי והוא חולק ל- 0 קבוצות )1- נשאלים שדיווחו כי לא נהגו אף פעם לאחר שתיית - מנות משקה אלכוהולי, 0- נשאלים שדיווחו כי נהגו לאחר שתיית - מנות משקה אלכוהולי(. כפי שניתן לראות בטבלה הר"מ, המשתנים מגדר, עמדות ונורמות סובייקטיביות נמצאו כקשורים באופן מובהק לנהיגה תחת השפעת אלכוהול במודל הרב משתני. על פי ממצאי הניתוח הרב משתני ניתן לומר, כי אוכלוסיית הנהגים, שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול הם גברים בקבוצת הגיל המבוגרת יותר, בעלי עמדות המעודדות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, שעל פי תפיסתם, נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה התנהגות מקובלת בסביבתם החברתית. ממצאי סקר הסטודנטים, בדומה לסקר האינטרנטי, ניתן להסיק כי העמדות והנורמות הסובייקטיביות של הנהג הינם המנבאים החזקים ביותר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. ניתוחי רגרסיה לוגיסטית רב משתנית למציאת המשתנים הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב משתתפי סקר הסטודנטים רווח בר סמך ברמת ביטחון של 55% P OR משתנים בלתי תלויים גבול עליון גבול תחתון גיל מגדר עמדות נורמות סובייקטיביות 4

35 8. ממצאי סקר המבלים בפאבים 5

36 8.1 סטטיסטיקה תיאורית סקר המבלים בפאבים בוצע בקרב 1279 מבלים, שבילו באחד משלושים ואחד הפאבים שנסקרו, בשלוש-עשרה ערים בישראל באר שבע, הרצליה, חיפה, טבריה, כפר סבא, כרמיאל, נהריה, נצרת עילית, ראשון לציון, רמת השרון, תל אביב, ירושלים ואשדוד. 6% 6% 96% % % 00% 1% 02% תיאור אוכלוסיית הסקר משתנה מין )N=1079( מצב משפחתי )N=1079( אזור בארץ )N=1079( נשים גברים רווקים נשואים מחוז חיפה והצפון מרכז הארץ תל-אביב מחוזות ירושלים והדרום כפי שניתן ללמוד מהטבלה, מרבית אוכלוסיית המחקר הורכבה מגברים )6%( ומרווקים )96%( תדירות שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב אוכלוסיית המחקר )1071=N( 40.0% 5.0% 0.0% 4.0% 6.0% 25.0% 20.0% 20.0% 15.0% 10.0% 8.0% 5.0% 2.0% 0.0% מס' פעמים בחודש פעם בשבוע פעמיים בשבוע או יותר פחות מפעם בחודש אינני שותה כלל משקאות אלכוהוליים כפי שניתן ללמוד מהגרף, 72% מאוכלוסיית המבלים בפאבים שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. שמונה אחוזים בלבד שותים משקאות אלכוהוליים בתדירות של פחות מפעם בחודש. 6

37 2.1. המקומות בהם שותים משקאות אלכוהוליים )1079=N( 90.0% 80.0% 77.5% 70.0% 60.0% 50.0% 40.0% 4.0% 0.0% 20.0% 22.5% 22.5% 10.0% 0.0% פאב מסיבה או מועדון בבית של חברים בבית כפי שניתן ללמוד מהגרף, מרבית המבלים שותים לרוב משקה אלכוהולי בפאב )77.%(, שלושים וארבע אחוזים מהם נוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים גם במסיבה או מועדון מספר מנות משקה אלכוהולי ששותים בזמן בילוי )910=N( 60.0% 55.0% 50.0% 40.0% 0.0% 2.0% 20.0% 1.0% 10.0% 0.0% יותר מארבע מנות משקה אלכוהולי שלוש או ארבע מנות משקה עד שתי מנות משקה אלכוהולי אלכוהולי כפי שניתן לראות בגרף, % מהמשתתפים דיווחו, כי הם שותים שלוש מנות משקה אלכוהולי ומעלה בזמן בילוי. 7

38 2.1. על פי מה אתה מחליט אם אתה כשיר לנהוג לאחר ששתית אלכוהול? )1067=N( 80.0% 70.0% 75.0% 69.0% 60.0% 57.0% 50.0% 40.0% 4.0% 0.0% 26.0% 20.0% 10.0% 0.0% על פי מס' הכוסות ששתיתי על פי הרגשה אישית על פי סימנים פיזיולוגיים )הקאה, כאב ראש וכו'( לפי המרחק שאני צריך לנסוע על פי מה שהחברים אומרים כפי שניתן ללמוד מהגרף, מרבית המבלים )7%( דיווחו, כי הם מחליטים האם לנהוג לאחר ששתו אלכוהול על פי הרגשתם האישית תדירות נהיגה לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי )107=N( 5.0% 2.0% 0.0% 27.0% 25.0% 2.0% 20.0% 18.0% 15.0% 10.0% 5.0% 0.0% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים לעיתים קרובות כפי שניתן לראות בגרף, למעלה משמונים אחוז מהמבלים )20%( דיווחו כי הם נוהגים לאחר שתיית מנה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי. עשרים ושלושה אחוז מהם דיווחו, כי הם עושים זאת לעיתים קרובות. 8

39 2.1.7 תדירות נהיגה לאחר שתיית שלוש-ארבע מנות משקה אלכוהולי )106=N( 60.0% 50.0% 50.0% 40.0% 0.0% 1.0% 20.0% 1.6% 10.0% 5.5% 0.0% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים לעיתים קרובות כפי שניתן לראות בגרף, כמחצית מהמבלים )2.1%( דיווחו כי הם נוהגים לאחר שתיית שלוש או ארבע מנות של משקה אלכוהולי. כחמישה אחוז מהם ).%( דיווחו, כי הם עושים זאת לעיתים קרובות תדירות נהיגה לאחר שתיית ארבע מנות משקה אלכוהולי ומעלה )1067=N( 80.0% 70.0% 67.0% 60.0% 50.0% 40.0% 0.0% 20.0% 10.0% 4.0% 10.0% 19.0% 0.0% אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים לעיתים קרובות כפי שניתן לראות בגרף, כשליש מהמבלים )%( דיווחו, כי הם נוהגים לאחר שתיית ארבע מנות משקה אלכוהולי ומעלה. 9

40 2.1.9 דיווח עצמי על "מספר משקאות ששתית הערב" בחלוקה למבלים שמתכוונים לנהוג ושלא מתכוונים לנהוג )999=N( 90% 80% 8.0% 70% 60% 50% 40% 0% 20% 10% 0% 55.0% 11.0% 28.0% 6.0% 17.0% 4.5 ומעלה לא מתכוון לנהוג מתכוון לנהוג כפי שניתן ללמוד מהגרף, אחוז המבלים, ששותים למעלה משתי מנות משקה אלכוהולי, גבוה יותר בקרב מבלים שאינם מתכוונים לנהוג, בהשוואה לאילו שמתכוונים לנהוג. עם זאת, 17% מהמבלים שדיווחו, כי הם מתכוונים לנהוג הערב, דיווחו כי שתו למעלה משתי מנות משקה אלכוהולי במהלך הבילוי. 8.0 בדיקת השערות המחקר בדיקת הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגראפיים ונהיגה תחת השפעת אלכוהול גיל לבדיקת הקשר בין גיל הנהג, ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי בין גיל הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.16- = s, P(. r משמעות ממצא זה היא, שהנהגים בקבוצות הגיל המבוגרות יותר )-06 ( ינהגו תחת השפעת אלכוהול בסבירות גבוהה יותר. מגדר- לבדיקת הקשר בין מין הנהג ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן χ. 2 נמצא כי ישנו קשר מובהק בין מין הנהג ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול (,6.21 = 2 χ P(. על פי הממצאים לגברים סיכוי גדול יותר לנהוג תחת השפעת אלכוהול בהשוואה לנשים. השכלה לבדיקת הקשר בין השכלת הנהג ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן χ. 2 נמצא כי ישנו קשר מובהק בין השכלת הנהג ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול ) P χ(. 2 = 0.90, הסבירות של נהגים בעלי השכלה אקדמית לנהוג תחת השפעת אלכוהול גבוהה מזו של נהגים ללא השכלה אקדמית. 40

41 8.0.0 בדיקת הקשר בין תמיכה חברתית ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין התמיכה החברתית ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי לא קיים קשר מובהק סטטיסטית בין התמיכה החברתית הנתפסת, ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול -0.05( = s.)p=0.085, r בדיקת הקשר בין עמדותיו של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין עמדותיו של הנהג, ובין הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול, נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין עמדותיו של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.42 = s, P(, r כלומר ככל שעמדותיו של הנהג כלפי נהיגה תחת השפעת אלכוהול חיוביות יותר, כך הסיכוי שינהג תחת השפעת אלכוהול עולה בדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות של הנהג ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין הנורמות הסובייקטיביות ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק בין הנורמות הסובייקטיביות של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול )0.5 = s, P(. r ככל שהנהג מאמין כי הנורמות בסביבתו החברתית מעודדות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כך שהסיכוי שיבצע התנהגות זו עולה בדיקת הקשר בין אמונות פטליסטיות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול לבדיקת הקשר בין האמונות הפטליסטיות של הנהג ובין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נערך מבחן למתאם ספירמן. נמצא כי לא קיים קשר בין אמונותיו הפטליסטיות של הנהג, ובין הסיכוי כי ינהג תחת השפעת אלכוהול 0.04( = s.)p=0.21, r 8.1 ניתוח רב משתני על מנת לבחון את הקשר בין המשתנה התלוי, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לבין משתני המחקר המרכזיים, נערך ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב משתנית. בשלב הראשון בוצעה קטגוריזציה של המשתנה התלוי והוא חולק ל- 0 קבוצות )1- נשאלים שדיווחו כי לא נהגו אף פעם לאחר שתיית - מנות משקה אלכוהולי, 0- נשאלים שדיווחו כי נהגו לאחר שתיית - מנות משקה אלכוהולי(. כפי שניתן לראות בטבלה הר"מ, המשתנים גיל, מגדר, עמדות ונורמות סובייקטיביות נמצאו כקשורים באופן מובהק לנהיגה תחת השפעת אלכוהול במודל הרב משתני. על פי ממצאי הניתוח הרב משתני ניתן לומר, כי אוכלוסיית הנהגים, שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול הם גברים אקדמאים בקבוצת הגיל המבוגרת יותר )06-(, בעלי עמדות המעודדות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, שעל פי תפיסתם, נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה התנהגות מקובלת בסביבתם החברתית. גם במקרה זה, בדומה שלני הסקרים הקודמים, ניתן להסיק כי העמדות והנורמות הסובייקטיביות של הנהג הינם המנבאים החזקים ביותר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול 41